|
בין לבד ללבנה מצאתי סדקים של זהות
רייצ'ל אמרה שכוכב לבן זה סימן לגאולה נצחית
ובלילה קולות לחשו לי שנצח זה חול שעף ברחבי השממות
ומפיץ את מתק שנתו.
התעוררתי היום והריסים החלו לנשור בקצב מסחרר
שורשים נעקרו מעומק הנקודות השחורות
וגופיה קצרה שהמתינה לקיץ בחוסר רוח שוב קופלה בגסות.
ותפוח רקוב, אשליות נוקבות
שאלות ואתנחתא זולה.
סיידנו את הקירות ורייצ'ל צעקה לי מלמטה לבוא לעזור לנקות את
האבק שהצטבר;
חשבתי שאולי הגיע הזמן לשינוי אבל התריסים הסגורים חנקו אותי
והוילונות המתים עם כתמי זיעה של דרכים ידועות.
עמדתי באמצע החדר וניסיתי להבין מה הקיר האהוב עליי, אבל הכל
נראה שונה - בזמן.
בלבלתי הרבה בין גדרות החמה וסיפרתי לבובת הסמרטוטים המרוטה עד
אשר תיאורי הלילה
שברו אותי והניחו אותי למרגלותיו
התיישבנו מתחת לקופסת קרטון בחושך ורייצ'ל אמרה לי שהאור הוא
רק אמצעי.
ניסיתי להציל את התמונה היחידה שנותרה מחוייכת אבל היא נפלה
והתנפצה.
התחלתי לבכות ורייצ'ל חיבקה חזק חזק ואמרה שזו רק תקופה;
ועוד נשיב את כל מה ששלנו בחזרה.
בין דיאלוגים מדלקת בפזיזות
כמה שיותר להרוויח וכמה שפחות לבכות
ורק לא לחשוב חזק
ורק לא לבהות
תסלחו לי בזמן שאני מנשקת את שמיים
נצח היה תפוס
ואצלו בבית לא ענו.
[זה כמעט ומיוחד.] |
|
|
לא מזמן הביאו
לנו תרופה חדשה.
אני התנדבתי
לנסות, התרופה
לא עשתה כלום אז
לא קנינו. אה,
כן, חוץ מהזנב
הזה שגדל לי.
הפארמיציסט
מתבלבל בין
הבקבוק של
התרופה לזה של
המים מהקישון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.