ברצף של כרונולוגיה
אני ואתה בטשטוש זמני
רגעים של אי שפיות מנצנצים
אתה לא ג'ואל ואני לא קלמנטיין
והשיער שלי לא משתנה לפי תקופות-
רק לפי מחלות נפש ורוחות שמשתנות בחלוף הכיוונים.
וזכרונות שרוצים להפליל אותנו במעשה, נזרקות לאש הדולפת
זה רק מזכיר לנו שאין מחסה מפני טעויות שלא יהיו תכופים
בהשבתם
אך זה לא מוכיח לנו שהסופה חלפה לה ואפשר לפתוח עם ספל תה
וחבילת עוגיות דף חדש.

הנשיקה הראשונה, ניחוחות שגוברים על כל האמת הבטוחה שמתערערת
בשניות.
המבט הרך, זה שנוגד כל תחושת פריווילגיה שהעולם לא נדר בי
והשליכני לתימהון.
השתיקות, קירות נסגרים וחלקיקים שמתגלשים לי על הלחי, וחוסר
אונים שמצורף עם גלויה מוכתמת בדם גאול.
הליטופים, עד האורות המבוקרים הראשונים של החמה עיניים
עייפות ומסקרה מרוחה, ומשאת הלב מגלה סימנים של חולשה לידיים
עבות שנוגעות באמת רזיה והופכות לעדין כקריסטל טהור, שקף
שמאדיר את העוצמה.
הכאבים, אמונות טפלות שאיני רוצה להאמין ואתה אינך רוצה
לבכות, כשהשמיים מאפירים הסיגריות אינן נמנעות מלרבוץ על
חולשותיי כנווה מדבר מתעתע, פרס ניחומים מן העבר שרק מגדיל את
תחושת האפרוריות והכלום שהתבצרה בי.

ברצף של כרונולוגיה
אני ואתה בטשטוש זמני
רגעים של אי שפיות מנצנצים
אתה לא ג'ואל ואני לא קלמנטיין
והבריחות שלי לא יעזרו לנו מלמחוק צרורות של שבילים
רק לרקוד ריקוד בתקווה לגשם שינקה מאיתנו את הפחדים
ושיכחה שבולעת אותנו בכאב עם הצטברות רוק ועיניים בולטות
זה רק מדחיק מאיתנו שיש עולם בחוץ ואחרי שהמראה מתנפצת קשה
מאוד לחזור
והתפל הופך נשגב כשזה הכל מתקזז להא ודא ומשמעויות החיים.

בעצם, כולנו סוגים של דה ז'ה וו
מספרים של השיטה הבינארית
וקונספירציות אנאלוגיות.

לרגע חשבתי שראיתי חיוך-
כנראה שיש אנשים שצודקים לעיתים קרובות
ניסים אכן קיימים.