בחיי, כמה שזה נוח
לשתות עוד שוט, ועוד שוט, ולברוח
לברוח למקום שרק אני מכירה,
עם סוסי פוני והמון אהבה.
מקום שצוחקים בו כל הזמן בלי סיבה,
ממש חיים כל הזמן במסיבה.
אבל בכל עניין השתייה יש בעיה,
לאט לאט קולטים, שבורחים למקום הזה בגלל מצוקה.
כי כמו שאמרתי, כמה שזה נוח
לשתות עוד שוט, ועוד שוט, ולברוח
להרגיש עוד קצת מסוחררת, ולשכוח
את כל הדמעות של אתמול
מה? כבר נגמר הבקבוק? הכל?
לא נורא, נקנה עוד אחד, מהר,
אולי שניים, אני מרגישה שהאושר שוב חסר
מה שאומר,
שהבא הולך להיגמר מהר יותר
המצב גולש במדרון למטה, ומתדרדר.