|
כשתבואי אליי עייפה כפרפר
שריחף כל הקיץ בשמש
תשימי עליי את כנפך הצרובה
מחושייך ינוחו בי חרש.
לא תהיי הפרפר שהיית לפנים
כשהגחת באביב מן הגולם
צבעייך דהו ועינייך כהו
רק ליבך עוד פועם כמקודם.
הזיקנה תאחוז בך, תטרוף את גופך
ואת כל מלמלות לבושייך,
ותלמים עדינים יתקמטו בעורך
וכל תלם - סיפור מחייך.
ותגידי מילים שאמרת לי מזמן
תחייכי כילדה על ברכיי
ונבכה על כל מה שעלה בעשן
בימים של אבל ואולי. |
|
|
די, די, אל
תבכי. זה נגמר.
אני מודה שהכל
באשמתי. הייתי
צריך להיות קצת
יותר מתחשב
בעניין הזה.
אפרוח ורוד
ובלונדה בהלם
מול קרטון גלידה
מרוקן.
אלוהים, אפרוח,
אתה יכול להיות
כזה חזיר
לפעמים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.