|
כשתבואי אליי עייפה כפרפר
שריחף כל הקיץ בשמש
תשימי עליי את כנפך הצרובה
מחושייך ינוחו בי חרש.
לא תהיי הפרפר שהיית לפנים
כשהגחת באביב מן הגולם
צבעייך דהו ועינייך כהו
רק ליבך עוד פועם כמקודם.
הזיקנה תאחוז בך, תטרוף את גופך
ואת כל מלמלות לבושייך,
ותלמים עדינים יתקמטו בעורך
וכל תלם - סיפור מחייך.
ותגידי מילים שאמרת לי מזמן
תחייכי כילדה על ברכיי
ונבכה על כל מה שעלה בעשן
בימים של אבל ואולי. |
|
|
בלונדה בהלם
קיבלה אתמול
פרחים מהחבר
שלה, ולא היה
לנו אגרטל פנוי
בבית.
אז היא פתחה לי
את המקור ודחפה
לי את הזר
לגרון.
אפרוח ורוד,
ושאף אחד לא
יקרא לו שנית
חסר תועלת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.