עדי מרקו / ושוב |
ואני מביטה אל השמש היוקדת
והחול חם תחת רגליי היחפות
והציפור במרומים נעה עם האוויר
ואני רק רוצה לשאת עצמי
ולברוח
אל חיק זרועותייך
והגלים באים ושוטפים את מחשבותיי
והמים חודרים אל נקבוביות עורי
ואני נסחפת עוד והרחק מכאן
ובעצמי עיניי משתוקקת ביתר שאת
אליך
אל חום גופך
ונשכבת שוב על הדשא הירוק
וזה מלטף את גופי העירום
ומקדם פניי בהזמנה וברוך ובתכליתיות
ואני רק רוצה אותך כאן
אתי
עמוק בתוך לבי
ונושאת עיניי אל האופק הרחוק
ומשתוקקת להיות חופשיה כמו הרוח
ומשוועת למה שאיני יכולה לזהות
ורוצה רק לשאת את עצמי
ולברוח
אל תוך לבבך
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|