קוורווין קרו / חברת ילדותי |
בצווחה חרישית סוף עידן התמימות
אהבתי את ידידת נעורי והיא מתה
והאדם שאותה אנס לא מת
ומכאן אני מחפש את התמימות של עיניה
אך מראה ריקה במקום
הכל מת לבסוף
ואתה נשאר לבדך...
בדממה חרישית אל תהום השיכחה
כמו מלאך המוות הבא לקחת אותך
רשימה שחורה מגואלת בדם
של נפשות שנשלחו לעולם הרוחות
בימינו...
קוראים להם אנסים
מה הדמיון בין שני הדברים
שנהם הורגים ממשיכים את דרכם
והנפגע מת, שבור ללא נקודת מוצא
חייכן שמח ומאושר מהחיים
אם זה תלוי בי אעשה בו לינץ' ללא תקדים
אובדן תמימות גרוע ממוות
תשע שנים אותו היא מכירה
לא חשבתי שהוא חסר נשמה
התמימות עזבה אותי
החיים אבדו אותי
שבועיים עברו או אולי קצת פחות
והיא חושבת שככה חושבים כל הבריות
לא יכולתי אותה לראות
מתחת לעיניים ריקות
וכך איבדתי את חברת ילדותי
לא מצאתי פתרון יאה
מבלה את זמני במוות מדומה
לחיות את החיים בלי חיוכה
זה אינו לחיות
מה יותר קשה
למות או לחיות כבובה על חוט
זה לא התאבדות אלה
מעשה רחמנות
אם זה תלוי בי
הייתי עושה לו סירוס מהיר
ונותן לו לחיות כחצי אדם כפי שעשה למי יודע כמה
עדין רואה את עיניה השבורות בכל להבה
בדממה חרישית מוציא 2 סיגריות
אחת לי ואחת לה
מכל הדברים שהיו לי יקרים
לא משתווים אליך אני מתתי איתך
ומנסה לדמיין שאת יושבת לידי ומבטיה בירח יחד איתי
לא מצאתי פתרון יאה
מבלה את זמני במוות מדומה
לחיות את החיים בלי חיוכה
זה אינו לחיות
מה יותר קשה
למות או לחיות כבובה על חוט
זה לא התאבדות אלה
מעשה רחמנות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|