הכיעור נולד יתום
משני הוריו.
"בגלגול הבא
אני רוצה להיות יפה וטיפשה"
מחזיקה כוסית ויסקי
בידה,
היא אומרת
כאומרת,
אני מכוערת וחכמה.

החוכמה נולדת
ללא שם
כמילה שותקת
שנמסה מעל
להבת נר
שכבה
ולכיעור אין אחים ואחיות
לנחמה
אני בורח ממנו
ברגע שהוא מניח עלי
זרועו
בשנייה הבודדת שהוא
מניח ממני
ידו.

אולי אני רוצה לומר:
סיג לחוכמה, שתיקה.
לאוזנה מגיע
רעם טריקת הדלת
האחרונה.
אולי צירה החלוד
עוד מספיק ללחוש
בשפתה:
נצרי חרצובות לשונך.
מחר לא יעלה
יום חדש.