|
הכיעור נולד יתום
משני הוריו.
"בגלגול הבא
אני רוצה להיות יפה וטיפשה"
מחזיקה כוסית ויסקי
בידה,
היא אומרת
כאומרת,
אני מכוערת וחכמה.
החוכמה נולדת
ללא שם
כמילה שותקת
שנמסה מעל
להבת נר
שכבה
ולכיעור אין אחים ואחיות
לנחמה
אני בורח ממנו
ברגע שהוא מניח עלי
זרועו
בשנייה הבודדת שהוא
מניח ממני
ידו.
אולי אני רוצה לומר:
סיג לחוכמה, שתיקה.
לאוזנה מגיע
רעם טריקת הדלת
האחרונה.
אולי צירה החלוד
עוד מספיק ללחוש
בשפתה:
נצרי חרצובות לשונך.
מחר לא יעלה
יום חדש. |
|
|
היא דליקה, הבמה
הזו?
אחד מיואש
מהיחס, בקבוק
וודקה ריק ביד
אחת,
ובקבוק מולוטוב
מלא בשניה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.