שהירה שהירה / חורף |
בצד הרחוק של המיטה
אני נצמדת אליו
הוא מחומם ממני.
הפטמות מזדקרות, הוא מביט בי מעבר למשקפיו
וחוזר לספר
ושוב ושוב.
אני צמודה אליו
אי הנוחות
כמו כאב בזמן לידה
כאן ועכשיו
לא אוכל לבקש יותר מהרגע הזה
בכל זאת
הלוואי והשתיקה הזו, לנצח
תבוא לידי ביטוי
אני מבטיחה לוודא שתמיד
יהיה בינינו ספר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|