בכל יום אני נזכר מחדש, כמה עשיתי טעות שאמרתי "כן"
השעות מתבלבלות
מתהפכות
ושנאה על קצה השן

בהסברים שעוברים מעל האור
אנשים שוכחים
לא מבינים

וטון דיבור עצבני על הלשון
לא נשמע
לא נשמע

אם יש לך מקום לאן לברוח
סע אליו עכשיו
כדי לשכוח
איך אפשר?

הסתכל עכשיו בתיק של אור הרוח
יש פתק, שנשאר פתוח...

כשהפסים נגמרים, כולם אומרים -
זו הרכבת שלא לוקחת נוסעים
האנשים שם בחוץ, הומים הומים
בדמדומים, חומרים במח מופרשים
לא מופרשים
סם
שבגוף הוא  קיים
לא עובר במתחם
נעצר, נעלם

לא צומח בשום מקום
מחכה רק ליום
שישחה בחלום

דיאלוג דיבורי:
אני: אז אני יכול להיות בטוח שאתה תהיה שם מחר לשים את המשלוח
בזמן?
אתה: אני יכול להיות בטוח רק בדבר אחד, באבינו שבשמיים

כן, גם כשאתה מקבל על זה כסף

דיאלוג דיבורי:
אתה: זה ממש מפחיד... אתה מצלצל במלחמה למישהו שאתה בקושי מכיר
מהצפון, כשאתה מברר את המספר שלו ב144 זה חוסר התחשבות רציני
כשאתה יודע שגם ככה הבן אדם לא הכי מת עליך. ועוד רק בשביל
לבדוק שהוא בסדר
אני: וכשאתה מצלצל לאנשים מפורסמים ב4 לפנות בוקר כדי לעשות
להם "שמח" עם החברים שלך זה יותר בסדר?
אתה: כן, זה משהו אחר... אני לא נותן להם צומת לב מוגזמת בגלל
שהם אנשים ספציפים. סה"כ אני נהנה קצת עם חברים בלילה. ובאותה
מידה שאלה יכולים להיות מפורסמים, אנחנו יכולים לעשות את זה גם
לאחרים

כשלא רציתי לדבר איתך, אמרו לי שאני לא בסדר
שאני לא רואה אף אחד ממטר
שלוקח דברים ברצינות יתרה
יותר מידי פגיע
יותר מידי פגיע

דיאלוג דיבורי:
אתה: כשבן אדם לא רוצה לדבר איתי, אז אני ישר שוכח מהעניין ולא
חושב עליו יותר
אם אני יודע, שזה יזיק למישהי עצם העובדה שאני אוהב אותה -
ושזה לא טוב לה שאני אוהב אותה - אז אני אשלוט בעצמי ואפסיק
לאהוב. כל דבר שהוא "יותר מידי" הוא לא טוב
אני לא אנסה בכח להיות בקשר עם אנשים שלא רוצים לדבר איתי
אני: אז למה  טענת שאני לא בסדר כשלא רציתי לדבר איתך?
אתה: כי איתך ידעתי שאני ארוויח דברים מזה... הייתה לי סיבה
מוצדקת לדבר איתך. הרבה יותר מהסיבה שלך.

אם יום אחד - הייתי יודע לסלוח...
הלוואי והייתי יודע לסלוח