דלילה שר / 27.7.2003 ועודך נשארת |
עולה זכרונך כרוח קיצית המנשבת על פניי,
עולה מתוך זכרונותיי שלך ומתפרצת,
חסרת מעצורים כמוך,
לתוך העצבות הפרטית שלי.
מדוע אינך מניחה לי לנפשי!?
מדוע אינני יכולה לשקוע עמוק
בתוך דכדוכי הנשמה הכואבת מעצם האובדן שלך?!
האמת היא קרה וכואבת,
ואת לא תחזרי, לעד תישארי כזכרון בתוך מוחי.
כרוח קייצית המנשבת על פני, חסרת מעצורים, יפה ונצחית.
לו רק יכולת לנצח את האלמוות ולהישאר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|