צעד אחר צעד אני מתקדם
מעל לשלוליות השחורות
ובכל אחת אני רואה את עצמי
קפוץ לי, אני אומר, וממשיך לדלג

הציניות כבר לא טעימה כפי שהייתה
והעולם עוד אפור, אך ללא עתיד
אז מה זה שווה אם כל מה שאגיד
תמיד יהיה רע? וצודק...

לפחות אדע שלא אשתנה עוד הרבה
אך משהו צועק מבפנים
אתה לא בסדר
פעם ידעת דם, והוא היה טעים

ועל המיטה שוב אתגלגל
לבד עם הכרית
היא חמודה אבל מלאה בנוצות
אבל לפחות תמיד אדע מה היא רוצה ממני
להניח את ראשי על גופה
ואגיד לילה טוב