רסיסים של תקווה נוזלים לו מתוך העיניים
אני מוחה אותם וממשיכה להכות
אז הוא יורק לי על הצוואר צרור משאלות
ומעלה את ליבנו לשמים.

אפלטוניות שקטה ויצר עטוף במילים פשוטות
הצעות לפתרונות ומענות שעוברות ליד האוזן
או יותר נכון לנגד עינו.

שרירי הלחיים שלו מתעוותים מסבל
קור שנכנס וקור שיוצא ממערכת הדם.
אוריגמי עם ניירות אפייה בבאר-שבע
ריצה בשעות אחר הצהריים.

גאלתי אותו מייסוריו בעזרת הידע המטונף שלי
גאלתי עולם מכל טוב בזדון
מחכה לגאולתי שלי.