רגעים כאלו צריך לנצור.
אלפי פרפרים מסביב לראשי, חגים במעגל יופי שאין לו קץ.
כל שאפשר לשמוע מהמרחק בו הם נמצאים הוא משק כנפיים עדין,
וצבעים שמתפזרים להם ברוח.
הם מרימים אותי לאט, מעל האדמה כמו כתר מעופף ואני שוקעת בתוך
הרוח שנושבת סביבי באיטיות.
המים נוגעים-לא-נוגעים בקצות האצבעות והחול מרפד לי את
המחשבות.
לא רחוק ממני יושב מלאך ומנגן בחליל זהב, מפזר צלילים קסומים
ומדי פעם שר.
כ"כ נעים להיות מחובקת והשקט עוטף את כולי באומנות מדהימה של
רכות אינסופית.
האוויר כ"כ נעים, שמש קלילה ולא מחממת. אם היית איתי בטח היינו
מדלגים עכשיו.
אני נוחתת. ממצמצת, יוצאת מהחלום המטופש.
אתה לא כאן.

לעזאזל, כמה שאני עייפה מהלבד הזה.