[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קלרה גריידי
/
בומרנג

האורחים בלווית אבי, כולם יד ימיני.
אני מדמיינת את אבי שלי, בתוך הסדין השחור, עטוף ככיכר לחם
שמנה, בהגיעו אל תנור האפייה ונמלאת תחושת קדרות איומה,
כאילו נלקחו ממני חיי שלי גם הם.

המוות, מבגר את חברותיי כבומרנג לחייהם שלהן.
כלומר,
אני יכולה לראות כבר איך הפנים הילדותיות והיפות שלהן, במקום
חינניות לובשות תאוות בשרים,
לובשות מסכות נוראיות לתחושת המלודרמטיות בחייהן,
לפחד להישאר לבד - השלכות המוות של ילדותן אל מול מערכת
היחסים עם גבר כזה או אחר, ואולי רק אני זאת שמבליטה את החסך,
ושוכחת כמה מרגיע ודומע הוא המוות.

הפיקחון, השלווה המיותמת מכל חיה שהיא בתווך הראייה מצמררת
אותי בבית העלמין,
היכן שהגבעות ישנות שנת ישרים לבנה,
ומכסות את כל פני הצלקות במין מעטפת נדירה וצלולה
שאיש מבין החיים איננו יכול לחקות.




אני מדמיינת גם כן, את כל האורחים לבושים נוצות, וחלקם אף הוא
עם מקור מחודד שמנקר בעיניי הדומעות לאות יגון,
כאילו היו הם מכריחים אותי להישען אחורה,
תופסים בחוזקה בשערות ראשי ומכריחים אותי באין פשרה להשיר מבט
ולראות את גופתו של אבי המנוח כה שליו ורגוע בהגיעו ליום
החגיגי.
ואכן,
יש סיבה לכתיבה הצינית והקרה שלי, יש סיבה לכתיבה המפוסטרת
והמגוחכת שלי, והיא הפחד מלהיכנע לתחושות הכאב הנוראיות
שאופפות אותי ברגעים כאלו, כאילו יכולנו לשכוח שאנו חיים כאן
בזמן קצוב, בזמן שאול, שלכל שנה בחיינו ישנם עוד הרבה שנים של
דממה וצחיחות,
ומדבריות, והחולות שחודרים לנו מתחת לשכבות העור, אל מתחת
לציפורניים כמו גוויה רקובה בתהליכי המודרניזציה.



הדרך הלא קונבנציונאלית לחוש בסכנת בדידות,
אני סופרת חפצים וממיינת אותם על פי סדר כרונולוגי מדויק
להפליא.
אני
יודעת
בדיוק
את השעה, את היום ואת התאריך בשבוע בכדי לא להיכנע ולהרגיש
תחושת חוסר וודאות המשתמעת ממקרים כאלו ואחרים.
אני מוודאת כל דבר פעמיים, ואינני בן אדם יסודי, אינני מאורגנת
מטבעי, אינני קשובה לצרכי הזולת.
כל אלו הן בוודאות, מחוסר ברירה,
רק מפני שאני צריכה לגלות את כל הפרטים החדשים מבלי להתבלבל
שאינני יודעת מה אעשה בלעדיהם,
אינני יודעת מה אעשה כשלא תהיה לי עוד ברירה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם נעלי קיפי זה
סתם נעלי בית
משובצות, אפשר
נעלי שבי עם
עיגולים?



- התוהה תוהה על
תהיות של תוהים
אחרים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/6/07 5:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קלרה גריידי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה