אני ואת יושבים לנו יחד,
את ואני אני ואת.
אני, אנוכי ועימי את.
אין אני לבד
כשאת עימדי.
אני ואת
את ואני.
עוד רגע וכבר
את הולכת...
ואיך אשאר
לבד כך
בלי את?
רק אני...
הרי את
כל כך
מיוחדת
ואין דבר
שיגרום לי
כעת
להסכים.
לכן אחליפך
באחרת,
דומה לך
כשני עיגולים.
יודעת אני
כי אותך
לא אראה עוד
והנה... עוד אחת
הלכה מעימי.
יש תאריך
הסכמנו כבר שנינו
אני אנוכי
ואפילו עצמי.
כך
יום אחד
אקום ואומר
לא עוד
די לי בכך.
אוכל לעמוד
כך אני ועצמי
אל מול העולם
אפסיק לחפש
הגנה ביו כנפיו
בין מסך העשן
המכביד.
אך בינתיים
שבי נא עימי
עוד דקה
דקותיים.
כי חייבת אני
עוד פיסה
של כנפיים,
מבטיחה כי בסוף
אפרד.
אשאירך לאחרת
אך בינתיים...
אני והסיגריה שלי,
עדיין יחדיו.
שעת לילה מאוחרת (בעצם כבר בוקר מוקדם)
אני מול המחשב מנסה ללמוד... אך בעיקר עולות המחשבות. |
