לא יודעת מה קרה
זה החל בפתאומיות
אמרה מילה יחידה,
רוצה לשכוח במהירות.
לפעמים זה כואב, לפעמים לא
זהו רק הלב, שפועם לאטו
שקט בפנים והכול בגלל מילה
אם רק שתקתי הייתי רגועה.
פזמון:
כל מחשבה שעברה
כל נגיעה עזובה
כל חיבוק חסר משמעות
נעלם בפתאומיות.
אם הייתי משחררת, אם הייתה שתיקה
לא הייתה מגיעה המילה ששברה.
לא רוצה להעליב,
אך בכל זאת מעליבה
מנסה לי להכאיב
שיהיה רק אצלה.
רוצה ראשי לטמון,
אך זה לא פיתרון.
רוצה כל כך לומר
שלא יהיה גם מחר.
פזמון:
כל מחשבה שעברה...
ועכשיו זה נגמר
לא אפגע
זה די מאוחר
להוציא דמעה
והיא לא מבינה
ועדיין ממשיכה
מוציאה את המילה
המילה ששברה.
פזמון:
כל מחשבה שעברה... |
