סיפורנו מתחיל בליל חורף קר
בשמיים גשומים, במזג אפרפר
הלכה לי תמה
הלכה ובכתה
על מר, על מר, גורלה.
ועל כך נאמר: "היה היה".
ילדה קטנה, ילדה קטנת קומה
ילדה ילדה ילדה
קטנה קטנה קטנת
קומה
הלכה לה ובכתה.
היה היה היה.
והילדה הזו
הילדה הזו
הילדה הקטנה
היא אני.
ילדה ילדה ילדה
כפי שנאמר
ובכתה היא, בכתה עד מחר.
עד עבר יום, עברו גם יומיים
הילדה הקטנה קצת גדלה,
על ידי הרשויות נלקחה,
ובבית היתומות הושמה היא.
ועל כך נאמר: "היה היה היה היא".
והילדה הזו
הילדה הזו
הילדה הקטנה
היא אני.
בבית היתומות
היה מחסור קל,
ועל כן נאכלה
בלי מלח בכלל.
ועל כך נאמר: "היה היה היה".
והילדה הזו
הילדה הזו
הילדה הקטנה
הייתה אני. |
