|
זה הרג אותו הסם הנוראי.
כשהפך את הלב לקיפול שטני!
בשחור בעניים
באדום בשפתיים
הלך כשיכור
ברחוב השחור!
לכיוון השני פנה כשלישי
בזעקה של צועק
בדמיון הצוחק!
נרדפי מחשבה בהרגלי נשמה.
ברחוב הקצר הלך הצער.
בעצמותיו השבורות
בנכוית וצעקות.
בשקט קטן הסם שלו לא שוקם
בלב של שלום בפנים החלום!
בענני ערפל
כיסו את היום! |
|
|
הדבר הכי עצוב
שאי פעם פגשתי
הוא נקר המנקר
בעץ מפלסטיק.
הוא הרים את
עיניו - "הי
חבר" הוא אמר,
"דברים היום כבר
לא מתוקים
כבעבר"
של סילברסטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.