אם
פתאום תבינו כולכם
שזוהי אך ורק אשליה
הניחו לי ליפול בה
ואם יהא זה חלום
ועל מיטה אני, בביתי
ממלמל מילים חסרות פשר
הניחו לי בחלומי
אבל אם אמיתית את
אז מבטך אמיתי גם הוא
ואם כך, כנראה שהשעון הוא השקר
כי התבוננתי בעינייך כל הלילה
ובוודאי לא ייתכן שכבר בוקר
אבל הו, הרי עובדה היא
שציוצי הציפורים כבר מחרישים אותנו
ואור השמש מהתריסים
הוא שובר את מבטינו
אך בנגיעה אחת שלך
הנפת יד רכה, כמעט ולא מורגשת
אני חוזר אל הלילה איתך
ונדמה כי את כבר נרדמת
אולי היה אשליה הוא
או היה חלום
וכל מעשינו היו פרי מוחי הקודח
ואולי גופך העירום מולי
הוא רק תעתוע עיניים מדברי
אך כרגע
הינך פה, והינך יפה
ונשימותייך כמו קצב צעדיי
איטיים על הרצפה הקרה |
