|
כָּבוֹד אֵינוֹ מוּצַר
כָּבוֹד אֵינוֹ מִצְרָךְ.
הוּא לֹא נִמְצָא בְּשׁוּם חֲנוּת
וְלֹא מֻנָּח עַל שׁוּם מַדַּף
כָּל אֶחָד בִּפְנִים עָמְקוֹ
מֵכִיל
מִן הַמַּחְצָב הַזֶּה
בְּשֶׁפַע
שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם כְּלָיָה
הַבְּעָיָה עִם הַכָּבוֹד
שֶׁאִי אֶפְשָׁר אוֹתוֹ לָקַחַת
וְרַק אֶפְשָׁר אוֹתוֹ לָתֵת
מִבְּלִי לַחְשֹׁשׁ אַף לֹא לְרֶגַע
שֶׁיִּגָּמֵר הַ"סְטוֹק"
וְלֹא נִתֵּן אוֹתוֹ לִמְצֹא
בְּרוּם צוּקִים, אוֹ תְּהוֹם יָמִים
אַף לֹא מְרוֹם שָׁמַיִם
וְלֹא מְחִילוֹת תַּחְתִּית
גַּם לֹא צַמְּרוֹת עֵצִים
לִזְכּוֹת בּוֹ יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת
לְהִתְעַנֵּג מִמְּתִיקוּתוֹ
מְלוֹא חָפְנַיִם
וְהִיא...
לָתֵת אוֹתוֹ.
לְכָל אֶחָד.
בְּלִי מַעֲצוֹרִים
וּבְלִי חֶשְׁבּוֹן.
29/4/07
|
|
|
אחריי שנים
פגשתי את המנהל
בית ספר
בשלוותה
מזל שלא היינו
באותה מחלקה
ההיפראקטיבית
פסיבית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.