זיעה ניגרת ללא הרף ממצחי
וליבי קטן מלהכיל את היאוש המתגבר
קללה שהוטלה עליי ולא מצליח לבטלה
ואין מי שיעזור לי, אף רע, אף חבר

בגהנום הקטן שלי עוד לילה עובר ללא שינה

וביום הם חגים סביבי,
לועגים לי ממרחקים
יצירי דמיון שבעולם המציאות
לבטח לא קיימים

ואני צועק אל אלה
אשר אני יודע שהם אינם שם:
"מה אתם רוצים? תעזבו אותי !"
וזרים נועצים בי מבטם

בגהנום הקטן שלי עוד לילה עובר ללא שינה

וגם כשבחוץ הצינה מקלה על הבריות
בתא הכלא שיצרתי אין מנוס מחלום הבלהות
האויר עומד ואני נענש
אף לא ליל אחד של מנוחה של ממש

עוד קיץ ארוך של נדודי שינה
שאת מוחי סותם
חסר אויר ובלי יכולת
לעצום עיניים ולהרדם

בגהנום הקטן שלי עוד לילה עובר ללא שינה

ובגהנום שלי הקיץ נורא
אך השנה, כמו כל שנה - עוד יותר
כבר שלושה חודשים שאני לא נרדם
ואיש לא שם לב שאני במשבר

והצפי - עגום. עוד שלושה חודשים
שבהם זה יחשב לי חיי מותרות
להעביר לילה, או חלילה אף שניים
שבהם אצליח לישון יותר מארבע שעות

בגהנום הקטן שלי עוד לילה עובר ללא שינה
בגהנום הקטן שלי קיץ שלם בלי שינה
ואולי אחליט לשים לזה קץ
אחשוב על הרגע, איש לא יבכה לבטח
אולי אקח כדור, או שניים או את כל הארון
ובזה הכל יגמר ואצליח לישון
לנצח