אחיי המאמצים, בני אטלנטיס
אל תאבדו תקווה גם לאחר שלוש-מאות ארבעים ושלוש שנות עבדות
שכן בשנת אלפיים ארבע-מאות ואחת
האויב עתיד להתגלות בחולשתו ובשאננותו
בדיוק כמו אבותיכם הארורים
ולאחר שחשבו שהשמידו את תרבותכם
וששועבדתם להם ולדתם באופן מוחלט
יתפנו בני הכיפות הירוקות להכות במלוכסני העיניים
אשר תאוות-ארצם לא שבעה
בדיוק כשם מעבידיכם
ולא יעברו שנים רבות עד אשר תרבות השמש תעלם
ובכך יינתן האות לפרוץ מלחמת בני הירח
בה יכו בני השריעה את בני הסונה
וזוהי יקיריי - הקשת-בענן אשר לה תשוועו יותר מכל
ותהיו יכולים לעבור בה בביטחה
ושנים רבות תהיתם מדוע לא נענה לכם אלוהים
לזעקתכם בת מאתיים השנים
דעו כי את הבחירה הוא תמיד הפקיד בידיכם
אך יודע גם יודע אני מה עתיד להתחולל בקרבכם
אתם תחסרו את האומץ הדרוש, ואוזלת היד תפשה בכל
ארור הוא המנהיג שבוחר לא להנהיג
וארור הוא העם אשר בחר בו
כמו היום - גם מחר
ואחרי מחר לא תינתן לכם הזדמנות
ובמשך עוד שלוש-מאות ארבעים ושלוש שנה תזעקו השמיימה |