[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ניסיתי, אלוהים יודע כמה שניסיתי.
ירקתי כמויות אדירות של דם, צילקתי את עליות הלב
וריטשתי את החדרים.
שרפתי כל דבר העומד בדרכי, אילמת לכאבי התופת שהתלוו
אחר זמן מה.

נשארתי נגררת של מילים, עיינים דומעות, פה אחד נעול
ומערכת נשימה קורסת.
ומעולם לא חשבתי שאפול כלכך לאט.
רציתי להיכנע, להתפתל על מרצופת השיש שלך, לנקד את הקיר הלבן
בנוזל היחיד שהצלחת לחלץ ממני.
רציתי שאתה תהיה התמונה האחרונה שאראה אי פעם, שאתה תהיה גוזר
הדין הרשמי שלי, כי את חומרת הדין נתת הרבה קודם לכן,
אך ללא רשמיות.
כלל הברזל הוא ללא רשמיות.

פירפרתי שבועות, אולי חודשים או שמא כמה שנים טובות.
עד שכל השרירים נקרעו מעלי, עד שהנחתי לעצמות להתייבש בשמש.

מה נשאר עכשיו?
פרקים חרוכים, עצמות אגן סדוקות והדי אנחה משפילים.

ניסיתי, רק אני יודעת כמה ניסיתי.
לעמוד על רגליים כושלות, להדביק את השאריות ולתפור את הקרעים.
להנאח בשביל אנשים אחרים.

ועדיין, אחרי אין ספור כניסות ויציאות, אחרי שכל חלק בי נמק
ממך.
למרות כעס גדול על זה שלעולם לא סיימת את המלאכה,
אני נאנחת רק בגללך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עזוב אותך מרגל
קרושה, בוא
לכתוב בבמה
חדשה!










אפרוח ורוד
מייעץ למשה הקצב


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/6/07 23:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גחלילית אפורה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה