|
אומרים שבלילות הוא מדבר עם הירח
שרק בכוכבים אפשר למצוא את התשובות
שכשהמציאות בוגדת בו הוא שוב בורח
למקום אחר
היום הוא לא זוכר
מתי זה קרה...
אומרים שהשמיים אפורים בגלל הפחד
שגם העננים מאמינים שזה הסוף
נחיה עם זה לבד ונעבור את זה ביחד
ברגע של אמת
כשמשהו בו כבר מת
כי אין לו ברירה.
זה שיר עצוב על איש אחד שלא הצליח לאהוב
הוא האמין לשמש שאמרה שעוד יהיה לו טוב
חיכה שנים אבל היא לא זרחה עליו
היום נשאר לו לוותר
והוא בוכה עכשיו, כבר לא יכול יותר
לסבול...
גם הפרחים הכי יפים בגן צריכים לדעת איך לנבול.
אומרים שבלילות הוא משקר גם לירח
קורא שירים קצרים שמזכירים לו את עצמו
נעל את האמת בתוך ארון ואין מפתח
בשום מקום אחר
קשה להיזכר
מתי זה קרה...
אומרים שבשמיים ציפורים עפות בלי פחד
והוא נשאר למטה וחושב שזה הסוף
נחיה עם זה לבד אבל נחלום להיות ביחד
עם מישהו שאוהב
לחלוק את הכאב
ואין לו ברירה.
זה שיר עצוב על איש אחד שלא הצליח לאהוב
שהאמין לכל מי שאמר שעוד יהיה לו טוב
חיכה שנים אבל זה לא קרה בכלל
היום נשאר לו לוותר
הלב שם בחלל, הוא לא יכול יותר
לסבול...
גם הפרחים הכי יפים בגן צריכים לדעת איך לנבול.
אומרים שבלילות הוא מדבר עם הירח
כי אין לו ברירה. |
|
|
כשאני באמת רוצה
לתפוס ראש אני
הופך את מסך
המחשב שלי ומסדר
שורות של קוק על
הדף האחורי,
כותב בפילטר את
השם שלי,
ומסניף אותם אחד
אחד
סלוגן אחריי
סלוגן אחריי
סלוגן,
ואני מפסיק רק
כשמשהו נגמר או
הקוק או
הסלוגן!
או אני!
ק. מרכוס, ממתין
לאדולן, צורך
ניקוטין, ומנוזל
תמידי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.