[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניר קנגורו רגב
/
הכשרון של קשקש

1.חוץ. קרחת היער. יום
מילי (אפרוחית ענקית) יושבת על כיסא ומרפרפת בעיתון בנחת. לפתע
היא עוצרת ופותחת את עיניה בתדהמה.
מילי: זום! קשקש!
זום וקשקש (שני אפרוחים ענקיים) מגיעים בריצה.
קשקש: מה קרה מילי? הכל בסדר?!
מילי: כתוב בעיתון שיש תחרות כשרונות צעירים!
זום: מתי?
מילי: היום! אחרי הצהרים!
זום: וואו! תחרות כשרונות צעירים! כדאי שנתחיל לעבוד!
אין לנו זמן!
מילי: כן!
קשקש: כן!
מילי וזום רצים בשמחה לדרכם. קשקש נשאר לבדו.
קשקש: רגע... אני בכלל לא יודע מה הכשרון שלי... איך אני
אשתתף בתחרות?

2. חוץ. ליד הנדנדה. יום
זום עומד עם כובע שפים גדול על ראשו ליד שולחן עם כלי בישול.
קשקש נכנס ומתקרב אליו.
קשקש: היי זום. מה אתה מכין לתחרות?
זום: אני מבשל את מרק פטריות היער המפורסם שלי
כמובן.
קשקש: אולי אני יכול גם לבשל? אולי זה הכשרון שלי?
זום:אין בעיה. אתה פשוט חותך את הפטריות...
זום חותך במהירות ובמקצועיות את הפטריות. קשקש מנסה גם אבל לא
ממש מצליח.
זום:עכשיו אתה שם אותן בסיר ומתבל בתבליני יער.
זום לוקח כל מיני תבלינים ומפזר אותם מעל הסיר במיומנות. קשקש
מנסה לחקות אותו ומפזר גם הוא תבלינים. הוא עושה בעיקר בלגאן.
זום (בחרדת קודש): עכשיו... הערבוב הסודי.
זום מערבב את המרק בצורה מיוחדת. קשקש מחקה אותו ושופך חצי
מהמרק.
זום:ועכשיו, טועמים.
זום לוקח כף גדולה ונותן לקשקש לטעום.
קשקש: זה ממש טעים זום. הנה, תטעם את שלי.
זום טועם מהמרק של קשקש ויורק אותו החוצה בגועל. קשקש טועם
מהמרק של עצמו.
קשקש: המרק שלי בכלל לא טעים...
זום: לא... זה לא שהוא לא טעים... פשוט... חסר בו קצת...
טעם...
קשקש:אני לא חושב שבישול זה הכשרון שלי... תודה זום.
זום: בבקשה קשקש...
זום חוזר לחתוך פטריות. קשקש עוזב את המקום מצוברח.

3. חוץ. קרחת היער. יום.
מילי עומדת עם מצנפת ציירים ליד כן ציור ומציירת את הבית שלה.
קשקש מתקרב אליה.
מילי: היי קשקש. אתה לא מתכונן לתחרות? יש רק עוד כמה
שעות.
קשקש: אני רוצה אבל אני לא יודע מה הכשרון שלי.
מילי: אולי הכשרון שלך הוא לצייר? אתה רוצה לנסות?
קשקש: כן!
מילי מביאה לקשקש כן ציור וצבעים. קשקש מסתכל על מילי מציירת
ומנסה לחקות אותה.
מילי: מה אתה מצייר?
קשקש: את  הבית שלי. רוצה לראות?
קשקש משווה את הציור שלו לציור של מילי. הציור שלו נראה נורא
ליד הציור של מילי.
מילי: זה לא רע...
קשקש: הציור שלך הרבה יותר יפה...
מילי: לא נכון...
קשקש: אני לא חושב שלצייר זה הכשרון שלי...
מילי: אולי... אתה פשוט מקדים את זמנך...
קשקש: עזבי... תודה מילי...
מילי: בבקשה קשקש.
מילי חוזרת לצייר וקשקש עוזב את המקום מבואס לגמרי.

4. חוץ. האיזור של מר פנחס. יום.
קשקש הולך מבואס ונתקל במר פנחס (חפרפרת שיושבת בתוך בור
גדול).
פנחס: היי קשקש מה שלומך? למה אתה נראה עצוב?
קשקש: כי יש תחרות כשרונות צעירים אבל אני לא יכול
להשתתף בה.
פנחס: למה?
קשקש: כי... כי אין לי כשרון!
מר פנחס צוחק.
קשקש: למה אתה צוחק עלי? מספיק קשה לי גם ככה.
פנחס: אני לא צוחק עליך קשקש. אני צוחק כי אין דבר כזה
מישהו בלי כשרון.
קשקש: באמת?!
פנחס:בטח! אתה פשוט עוד לא מצאת אותו.
קשקש: ואתה יודע איך אני יכול למצוא אותו?
פנחס: כן! בוא נחפש אותו ביחד.
קשקש: יש!
פנחס: טוב, אולי יש לך כשרון ספרותי? אני אתן לך שורה
ואתה תחפש לה חרוז.
קשקש: קדימה!
פנחס: לכל אפרוח בצבע צהוב יש כשרון שבו הוא...
קשקש (מתאמץ): מממ... בסדר?
פנחס: טוב... אולי יש לך כשרון ספורטיבי?
פנחס מוציא כדורסל ונותן אותו לקשקש.
פנחס: תנסה לקלוע לבור.
פנחס נכנס אל תוך הבור, קשקש מנסה לקלוע מקרוב אבל מפספס. פנחס
יוצא מהבור.
קשקש: אתה רואה? אמרתי לך שאין לי כשרון. רק אני לא
אוכל להשתתף בתחרות.
פנחס: רגע, בוא נראה מה עוד יש לי פה...
פנחס מעיף כל מיני דברים מהבור ובסוף מוציא מפוחית ונותן אותה
לקשקש.
פנחס: הנה תנסה לנגן במפוחית.
קשקש: בשביל מה? זה סתם בזבוז זמן...
פנחס: תנסה בכל זאת.
קשקש
אבל אני רק אעשה לך חור באוזן...
פנחס: אני אכסה את האוזניים.
קשקש: ותסתובב.
פנחס: ואסתובב.
פנחס מסתובב ומכסה את אוזניו. קשקש מנסה לנגן ולהפתעתו יוצא לו
חלק מנעימת הפתיחה של התוכנית.
קשקש: היי! אני מצליח לנגן!
פנחס מסתובב בחזרה ומוריד את ידיו מהאוזניים.
פנחס (מיואש): טוב... תביא לי את המפוחית... אולי יש עוד משהו
שלא
ניסינו...
קשקש: לא! תקשיב!
קשקש מנגן שוב בהצלחה.
פנחס (מאושר): אתה רואה?! אמרתי לך! יש לך כשרון מוזיקלי!
קשקש: יה! תודה מר פנחס!
קשקש עוזב את המקום בריצה עם המפוחית.
פנחס: בבקשה קשקש...

5. חוץ. קרחת היער. יום.
מילי וזום עומדים ליד הציור וסיר המרק. הם לחוצים.
זום: איפה קשקש? אנחנו כבר חייבים לזוז.
מילי: אני מקווה שהוא בסדר... הוא נראה לי די עצוב מקודם...
קשקש נכנס בהתלהבות.
מילי: היי קשקש. איפה היית? אתה בסדר?!
קשקש: הייתי אצל מר פנחס. הוא עזר לי למצוא את הכשרון
שלי!
זום: נו, ומצאת אותו?
קשקש: כן!
קשקש מוציא את המפוחית ומנגן.
קשקש: יש לי כשרון מוזיקלי!
מילי: יופי! עכשיו כולנו יכולים ללכת לתחרות!
קשקש: אני לא יודע...
זום: מה עכשיו? מה אתה לא יודע?
קשקש: אם יש טעם שתלכו...
זום (בהיסטריה): למה? איחרנו כבר?!
קשקש: לא! כי אין לכם סיכוי לנצח!
כולם צוחקים. מילי לוקחת את הציור, זום לוקח את המרק, קשקש
לוקח את המפוחית והם יוצאים מקרחת היער.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מוצצת












סוכריה


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/4/07 20:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר קנגורו רגב

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה