יצא לי לקרוא כמה כתבות שקשורות למראה, מנשים שלא מפחדות להגיד
שעם מכוערים הן לא יצאו, וגברים שמודים שמעל מידה 38 הם לא
לוקחים.

אז נכון, לאף אחת מאיתנו, הבנות ממש לא בא שאיזה נהג משאית עם
קרס בירה יזרוק לנו איזה משפט בסיגנון "היי בובה את באה לפה
הרבה?" או אחד ממשפטי ההתחלות הנפוצים והגרועים ביותר.

אבל אני בטוחה שלכם, הבנים באותה מידה לא בא שאיזה קופאית
ממורמרת עם ציצים עד הברכיים תעשה לכם עיניים עם המשקפיים
בעובי תחתיות בירה שלה.

כי כולנו הבנות, רוצים לא פחות ולא יותר מבראד פיט שיבוא עם
איזה מחווה רומנטית שיצאה ממש משובר קופות הוליוודי.

וכולכם הבנים, רוצים לא פחות ולא יותר מאנג'לינה ג'ולי שתציל
אתכם מהתמוטטות מערה היסטורית או איזה חטיפה באיזור עוני מפחיד
עד דמעות.

נכון, כולנו רוצים להיות אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט, עם אותו
חשבון בנק ואותן יכולות.

ואם אתה לא בראד פיט אתה יכול לשכוח מאיזה אחת בבקיני עם שיער
בלונדיני גולש ועיניים כחולות כמו הים.
ואם את לא אנג'לינה ג'ולי את יכולה לשכוח מאחד עם קוביות בבטן
עיניים ירוקות שחודרות לך לנשמה ושיער שנראה טוב בכל מצב אפילו
בחמש בבוקר.

ואני יכולה להמשיך לפטט עוד ועוד על השלמות שכולנו רואים על
המסך הגדול.
אבל וזה אבל ענקי, ופה אני מגיעה לפואנטה שלי! חברים, חייבים
להתפשר.
ואני לא מדברת על אם את לובשת מידה מעל 38 בג'ינסים את יכולה
אך ורק לחלום על נהגי משאיות [ושנהגי המשאיות היקרים לא יבינו
אותי לא נכון].
ואם אתה לא גולש או דוגמן אתה יכול להתחיל או אפילו לחשוב
להתחיל רק על קופאית בשם יבגניה מהמכולת של שמואל [כנ"ל לגבי
הקופאיות,בנות עם השם יבגניה וכמובן המכולת של שמואל].

אני מדברת, על לראות את הבנאדם מעבר למראה, ולקבל את העובדה
שלא כולנו בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי כי יש כאלה רק אחד.