אלון זרברגר / עלמה בשדות |
השדה הזהוב נשמך אל האופק,
ובקצהו ראיתי אותך,
עומדת שם בחיוך מבויש ובשמלה לבנה,
בשיער פזור ויחפה,
רציתי בין השיבולים,
לא רוצה לחשוב בהיגיון,
האם שני זרים יוכלו לגשר על התהום?
אך כשהגעתי אל האופק את כבר נעלמת,
ורק ריח מתקתק נשאר באוויר,
האם זה היה חלום או משהו אחר נדיר?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|