כל האורות כבו, מלבד פנס בודד שהאיר עליו.
מחיאות הכפיים דעכו לאט לאט והשקט שנוצר אחריהן יצר מתח
באוויר.
וכשהוא הרגיש שהכל מוכן, המוזיקה התחילה והוא העיף כדור
באוויר, ומיד אחריו עוד אחד ובעוד הראשון חוזר אל היד שלו,
הכדור השלישי הועף לאוויר.
כך, בקצב מוזיקת הקרקסים השמחה, בריח הפופקורן הדביק ורחש הקהל
המתפעל הוא להטט בשלושה כדורים. תרגיל פשוט, לכאורה, כך שמייד
נזרק אליו, כאילו משום מקום, עוד כדור ומיד כדור חמישי. הוא
המשיך להעיף אותם באוויר, מודע לתדהמתו ההולכת וגוברת של
הקהל.
וכאילו כדי להמשיך את הקסם שני לפידים בוערים נוספו למעגל
הכדורים המרחפים ועוד רחש של תדהמה עבר בקהל ונשמע מעל
המוזיקה.
על חד האופן הוא עלה תוך כדי הליכה לאחור ואפילו טיפת זיעה של
מאמץ לא נראתה על המצח שלו, והחיוך שלו נשאר קבוע, אדום ומאושר
להפליא.
דקות מספר חלפו והלהטוטן כבר השתמש בשבעה כדורים וארבעה לפידים
בוערים, בעודו רוכב על חד האופן ושר יחד עם המוזיקה, כשהקהל
כולו באקסטזה של אושר.
הוא לא ראה, כך נדמה, או שמא היה זה חלק מההצגה, את הליצן עם
הגרזן שהתקרב אליו מאחור ובתנועה זריזה אך חזקה כרת ללהטוטן את
רגל ימין.
הקהל הגיב בצחוק רועם אפילו כשקילוחי דם מהירים החלו לפרוץ מן
הגדם והחיוך נמחק, גם אם לרגע, מפניו של הלהטוטן. הוא כמעט
ונפל מחד האופן אך המשיך לדווש עם רגל אחת.
כהרף עין כרת הליצן את יד שמאל של הלהטוטן. זה האחרון היה כה
מופתע עד שהניח לכדור אחד ליפול על הרצפה.
הקהל, מיותר לציין, לא אהב את הטעות אך הגיב בקריאות עידוד
בתקווה שזה לא יקרה שנית.
הלהטוטן, מצידו, כבר החל לסבול מכאב קשה מנשוא וגם נקודות
שחורות הופיעו מול עיניו עקב איבוד הדם הגדול והפתאומי.
אך ההצגה, כידוע, חייבת להמשך, כך שהוא ירד באלגנטיות, רבה ככל
האפשר עקב מצבו החד-רגלי, מחד האופן והשתמש ברגלו השמאלית כדי
להמשיך וללהטט עם ששת הכדורים וארבעת הלפידים הבוערים שעדיין
היו באוויר.
פעם אחת הוא כמעט החליק על שלולית הדם שנוצרה עקב הדימום הכבד
מהקטיעה ברגלו, אך גם על זאת הוא התגבר לקול תשואות הקהל (אם
כי הוא בקושי שמע אותם בשלב זה).
הליצן עם הגרזן שב והופיע מן האפילה, משך בכתפיו לקול תרועות
הקהל ומיד קטע את רגלו השמאלית של הלהטוטן שהספיק להגיב באנקה
קצרה אך חיש מהר הטה את גופו המתעוות על הרצפה, והמשיך להקפיץ
את מעגל החפצים המעופפים בעזרת ראשו.
כיוון שזו לא פעולה שהוא מורגל בה, נפל לפיד בוער ליד ראשו
וכמעט שרף את פניו.
הפעם הקהל כבר לא הגיב בסלחנות מרובה ובהחלט החל להשמע מרוגז
למראה הלהטוטן חסר הרגליים ויד שמאל הטועה שוב ושוב.
בתור עונש קטע הליצן עם הגרזן את ידו הימנית של הלהטוטן שעכשיו
כבר שכב חסר אונים על הרצפה, צופה בכדורים ולפידים נוחתים
סביבו.
הוא ניסה להזיז את גפיו החסרים ושותתי הדם ואפילו לנגוח בכדור
האחרון שעוד היה באוויר אך ללא הצלחה יתרה.
הקהל היה מרוגז וקריאות בוז נשמעו מכל עבר.
ללא היסוס כרת הליצן עם הגרזן את ראשו של הלהטוטן.
הקהל עמד על רגליו והגיב במחיאות כפיים סוערות.