לכל אהבה יש סוף והתחלה.
כל אהבה מתחילה בדרך שונה.
אהבה היא משהו מפחיד, לא תמיד אתה יודע מתי ההתחלה ומתי היא
בסיומה.
כשאני מאוהבת אני מפחדת מכל אדם ומכולם.
רועדת מפחד שהאהבה תתפוגג ותתנפץ
ושכל מה שחשתי ברגע אחד יתנפץ.
המחשבה משוטטת והראש בוער
מתי זה התחיל ומתי זה יגמר?
איך זה יכול להיות שדווקא אני מרגישה
את כל הצער והכאב שמביאה האהבה
למה? למה אני צריכה להרגיש את זה?
האם זה טבעי? האם זה נורמלי?
ואם אני לא רוצה את זה? ומה אם לא בא לי?
האם האהבה תמיד תלויה
באותה הרגשה מדאיגה ומפחידה?
אבל אני רוצה, אותך אני רוצה ורק אותך
שתהיה שלי, ורק שלי תמיד איתי כי כזאת אני! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.