נתן לי אקדח וציפה שאפגע ברקיע
בכל ענן שתבחרי, אמר.
לאן שיגיע.

סימן באיקס כוכב זהב
לשם הוא כיוון...
וצעק: "עכשיו".

סליחה שפספסתי,
זה הגוף שדיבר.
אה לא?! אז מה אתה אומר?...

"הם לא צמר גפן ולא ממתקים.
אלו רק אדים ריקים.
עננים כמו חלומות", הסביר
"מתנפצים".

ונשרפה לי הגיטרה באותו היום,
נגמרה המנגינה שליוותה תמיד.
אם לא השמיים אז אין לי אף מקום.
וזה מעט מפחיד.

הספיד עננים על ימין ועל שמאל
שרף חלומותיי אל מול עיניי הדומעות
ולא נשאר לי מה לעשות... חוץ מלהתרחק.
להתרסק. על  אדמה לחה מאדים.
פעם, עד שהגיע, עננים היו רואים.

ונשרפה לי הגיטרה באותו ביום,
נגמרה המנגינה שליוותה תמיד.
אם לא השמיים אז אין לי אף מקום.
וזה מעט מפחיד.