לזכר הימים ההם,
כשלא היו לי חברים.
יום הולדת בחופשת הפסח.
אליהו הנביא כבר זקן, הוא מגיע.
הוא בא,
בימים.
וגם בלילות.
החליט להצטרף לחגיגה,
שמע שעורכים לכבודי.
ארבע כוסות,
ארבע עשרה כוסות,
עשרים וארבע כוסות,
לשוכרה.
אני בן עשרים וחמש והוא בן שלושת אלפים.
פער הגילאים לא מפריע, הוא רקד בטירוף,
כאילו אין מחר, או מחרתיים.
כנראה שהוא רגיל לשתות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|