|
אני נודדת במחשבותיי לזמנים
שהפרידו בינינו רק הרים שקופים
מוקפים בשמיים תכולים
דרכם הפרחנו נשיקות באוויר
וחיוכים מבוישים
ברגעים אילו, כשעיננו מצטלבות
הישרנו מבט זה לנשמתו של זה
כיום אני מחפשת אותך במבטי
תוהה מדוע נדדו מחשבותיך
מדוע נדדו מבטיך
מעבר להרים השקופים
ולעבר הרים רחוקים וקרים יותר
על פני הרוח אתה לוחש לי מילים
שאינם אומרות לי מאום
אני משיבה לך באוושה רפה
המסמלת את תקוותי ומשאלתי הכמוסה
שתחזור לכאן.
לבית החמים שבניתי לנו
בהרים השקופים עם שמיים תכולים
שהפרידו בינינו כחיים שלמים |
|
|
אני רואה
טלויזיה, אבל
היא לא דולקת.
אמא מסיקה מזה
שאני ממש טיפש,
ולאבא נמאס כבר
ממזמן, אין סיבה
שכולם יאהבו
אותי אם אני רק
בוהה במסך
אפור-חום שעשוי
מזכוכית, הרי
בסך הכל כל מה
שיש שם זה רק
כמה נורות
ואנשים זזים.
אני עובר
לרדיו!
(תהיה אתה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.