|
שוקולד תפוז ניגר על השפתיים שלו
בשקעים בצבע בורדו שבין פסי הדם
ואדם
שכל כך אהבתי
מאכזב
שוב
ושוב
כי אינו חש על שפתיו
את השוקולד תפוז.
אני די מחבבת
את הטעם המריר מתוק
וצבע חם וכתמתם
ונועז ורגשני
לוהט כלטיני
מעורבל כפליטת צבעים
שעשויה אלכוהול מנחם -
מפמפמים את מחשבתי
ומזרימים
אדי אלכוהול
במכונת נשיפה
ומזמינים אותי ללכת
בקו ישר.
הוא התעורר לחיים, הקו.
אני נשבעת.
הוא התעורר ומתקיף אותי
כמו נחיל נמלי דם לבנות
תכריכי גופה
מסתלסלים
ואני ביניהם, רוקדת
על רקע הלבן המת
בולטת
שוקולד התפוז. |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.