צמרות העצים רועדות
למשמע הרוח המבדר
את עליהן היבשים.
עומד אני מול הרוח
אפי אדום מעט,
ראשי ניצב איתן.
תאורת הרחוב מתקשטת בצלליות הלילה.
שריקת חלון פתוח.
לילה טוב אמא
היא נושקת לי על מצחי.
אני מתערבל עם שמיכתי הקרה,
עוצם עיניי ומחייך.
כי יודע, הבוקר יפשיר השדות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.