|
צמרות העצים רועדות
למשמע הרוח המבדר
את עליהן היבשים.
עומד אני מול הרוח
אפי אדום מעט,
ראשי ניצב איתן.
תאורת הרחוב מתקשטת בצלליות הלילה.
שריקת חלון פתוח.
לילה טוב אמא
היא נושקת לי על מצחי.
אני מתערבל עם שמיכתי הקרה,
עוצם עיניי ומחייך.
כי יודע, הבוקר יפשיר השדות. |
|
|
אח שלי כותב
שירים נורא
יפים, למרות
שהוא בנאדם שקצת
מתוסבך עם עצמו,
אולי זה בא
מהגירושים של
ההורים שלנו
שקרו כשהוא היה
בן 7, אני לא
יודע.
אני מקשיב
לשירים של אחי
הגדול בבמה,
וחושב לעצמי
שחבל שאני לא
יכול להגיד לו
כמה אני מעריך
אותו עליהם,
ובכלל.
-אחד שמקווה שאח
שלו ייראה את זה
במקרה ויבין
שמדובר עליו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.