נועה רובי / ברחוב לבד |
פוסעת ברחוב לבד
מסתכלת בי, בוהה- כאילו
אני משהו מיוחד.
שתינו שבירות באותה המידה,
אני רוצה להגיד לה.
אך מלבד המבט וחיוך בינלאומי
אנחנו לא יכולות לתקשר.
אז אני נשארת
עם התחושה הזאת, שאני
מיוחדת.
וחושבת
ומחייכת
ופוסעת ברחוב לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|