א. תמר / הזמן עובר |
שאני ישנה כבר
אלפיים שנה
מתעכלת לאט
לתוך אדמה יבשה
ומשתגעת
מרעש הבכי מעליי
שגובר עם
הזמן שעובר.
אתם לא רואים
את הציפורים שבחוץ
והשמש?
אתה לא רואה
ששרב
אצלכם ואצלי
אביב?
אתם משתדלים
להוציא אותי מקברי
אני אומרת לכם שוב
די כבר,
עזבו אותי במנוחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|