כל מה שאפשר לחבר לעצב הזה,
מוות, קנאה, אהבה, פחד
וכל מה שגורם לזליגות מלוחה
ודבר עצום תקוע בגרון,
מוגדר אצלי כמחנק.
ואם יש הפרדה
אז למה זה כל כך כואב
כשמנסים לתקן לפי השורות
והנורמות מתיישנות,
רק גל צורף מציף
והכל בגללך
והכל בגללי
כי אני יודעת
וגם אתה
מה התשובה הנכונה.
לרגעים נדמה
שדבר לא חשוב
וזה מתמלא
בפחד, וגעגועים
כבר לא עצבות מליצית
שנחתכת לשניים.
חדשות לא טובות
בהתקף זיכרונות,
מה שהיה פעם
לא יהיה עוד.
ואין טעם מלבד החמיצות
כשכולם שם מצליחים,
ולי נגמרה השורה.