טל עדן / דייג |
וחוץ מכל הפעמים שאני נכרכת על עמודים לא שלי,
בערים הרבה יותר אטרקטיביות ששמה יש המון פרצופים זרים,
ואני חולמת שאני אישה של איזה דייג
שמביא לי דגים עגולים ובחלום אני אפילו יודעת
איך מכינים.
והוא יונק מפטמותיי חלב אימא, כי אפילו שעוד אין לי
הוא יוצר בי רגשות אימהים.
ואף פעם לא נגמר לו מכל החרדות והטקסים הקטנים
שאני עושה לשטיחים בבית ולדלתות בחדרים.
ובסוף כשהוא הולך לישון,
היד שלו חזקה ויש בה ורידים עבים
ואני יודעת שהוא קושר בי קשר כל לילה,
ואז אני קמה,
שייכת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|