היום בבוקר, גיא הזמין אותי אליו הביתה. הוא אמר שאבא שלו הביא
לו מחו"ל לגו חללית, כמו זה שראיתי עם אימא בחנות והיא אמרה
שזה יקר מדי. הוא אמר שיש בזה איזה אלף חלקים וזה קצת מסובך
והוא רוצה שנעשה את זה ביחד. אמרתי לו שאני צריך לשאול את אימא
שלי אם זה בסדר שאני יבוא אליו אחרי הצהריים.
בצהריים חיה לקחה אותי מהגן. חיה היא המטפלת שלי בזמן שאימא
ואבא בעבודה. אני לא יודע בדיוק בת כמה היא, אבל היא נראית לי
די זקנה וגם יש לה תמיד ריח של מרק עוף מהבגדים. יש לה גם רגל
אחת קצרה יותר והיא הולכת מצחיק, כמו ברווז. כששאלתי אותה למה
היא הולכת ככה היא לא ענתה ושלחה אותי לשחק בחדר. אימא סיפרה
לי אחרי זה משהו על מחלה ואמרה לי שאני לא יציק לה על זה יותר
מדי, אז הפסקתי לשאול. חיה גם תמיד מכינה לי קציצות ואורז
לארוחת צהריים. כשאמרתי לאימא שנמאס לי מקציצות ואורז וגם
מחיה, היא כעסה ואמרה שלקח לה ולאבא הרבה זמן למצוא אותה והיא
עושה עבודה טובה מאוד. לא הבנתי בדיוק איך זה עבודה טובה מאוד
אם אני לא אוהב את הקציצות שלה, אבל כבר לא רציתי להרגיז את
אימא.
בזמן שישבתי במטבח ואכלתי את הקציצות, חיה צעקה שאני יבוא
לסלון כי אימא רוצה לדבר איתי בטלפון. חשבתי שאימא רוצה להגיד
לי להיות ילד טוב ולגמור את הקציצות, כמו שהיא תמיד מבקשת, אבל
היא רק ביקשה שאני לא ילך לשחק עם חבר אחרי הצהריים. אמרתי לה
שגיא הזמין אותי אליו לשחק בלגו חללית החדש שאבא שלו הביא לו,
אבל היא אמרה שהיא ואבא באים היום מוקדם מהעבודה כי הם צריכים
לדבר אתי. כששאלתי אותה על מה, היא רק אמרה שיש להם משהו חשוב
לספר לי ושאני לא ילך לגיא ואחכה להם בבית עם חיה.
אחר כך היא דיברה עוד כמה דקות עם חיה ואני חזרתי למטבח, אבל
כבר לא היה תיאבון. כשחיה גמרה לדבר עם אימא בטלפון, שאלתי
אותה אם אימא אמרה לה מה היא רוצה לספר לי. חיה לא ענתה ורק
אמרה לי לגמור את הקציצות, כי אסור להשאיר בצלחת. היה לה גם
מבט מוזר כזה בעיניים, אבל לי לא היה אכפת. אני כבר ידעתי מה
אימא ואבא רוצים לספר לי וזה מאוד שימח אותי.
אמרתי לחיה שאני חייב ללכת לחדר כי אימא ואבא באים עוד מעט
לספר לי שהולך להיות לי אח חדש ואני רוצה לצייר להם ציור מיוחד
לכבודם. התיישבתי על הכיסא הכחול מול המחברת של הציורים
וציירתי ציור של אימא ואבא עומדים בגינה, כשאבא מחזיק אותי ביד
מצד אחד ואימא מחזיקה את אחי החדש מצד שני. השתמשתי גם בהמון
צבעים, מהטושים שסבתא הביאה לי ליום ההולדת. מאוד התרגשתי. כבר
הרבה זמן שרציתי אח קטן. קצת משעמם לי לבד. נמאס לי לאכול לבד
ארוחת צהריים ואחרי זה ללכת לחבר לשחק. אני רוצה לשחק בחדר שלי
ביחד עם אח שלי. אני גם לא רוצה אחות. לא רוצה שיהיו פה בובות.
אני רוצה אח כדי שנבנה ביחד את הלגו והפליימוביל, שנשחק
באינדיאנים באוהל ושאחר כך אני ילמד אותו לירות ברובה חלל.

אחרי שחשבתי את כל זה, ציירתי עוד ציור רק שלי ושל אח שלי וגם
אותו צבעתי. רציתי לבקש מאימא שתתלה אותו על המקרר עד שהוא
יבוא. אני כבר לא יכול לחכות, איזה כיף זה יהיה עם תינוק חדש
בבית. אולי זה גם יעשה יותר שקט בין אבא ואימא. בזמן האחרון הם
כל הזמן רבים. גם כשהדלת שלי סגורה אני יכול לשמוע אותם צועקים
אחד על השני בסלון. לפני כמה ימים שמעתי את אימא צועקת על אבא
שנמאס לה ושמצידה הוא יכול ללכת ולא לחזור. אחר כך שמעתי את
אבא סוגר ברעש את הדלת ואת אימא בוכה בסלון. פחדתי לצאת כי לא
רציתי לראות את אימא בוכה, אז נכנסתי לאוהל של האינדיאני
וחיכיתי שהיא תקרא לי לארוחת ערב. אבל עכשיו הכל ישתנה. עכשיו
נהיה כמו המשפחה של גיא, שתמיד אימא ואבא שלו מתחבקים ומתנשקים
וגם יש לו אח קטן והם עושים המון דברים ביחד ולא משעמם לו, כי
הוא לא לבד עם חיה.
בדיוק שגמרתי לצייר עוד ציור אחד, שמעתי את אימא ואבא נכנסים
בדלת. זה היה לי מאוד מוזר ששניהם באו ביחד. תמיד אבא חוזר
מאוחר, לפעמים כשאני כבר ישן. לפעמים אני חושב שהוא בכלל לא
ישן בבית, אפילו שהוא מעיר אותי כל בוקר ומכין לי שוקו. לפני
כמה זמן, אני לא זוכר בדיוק,  גם היה לו ריח מוזר מהחולצה, ריח
נעים כזה, אבל לא כמו של אימא. כשאמרתי לו שאני אוהב את הריח
שיש לו בחולצה, הוא עשה מין פרצוף מופתע כזה, ומיד הלך והחליף
לחולצה חדשה.
רצתי לסלון עם הציור שלי ושל אח שלי ביד וביקשתי מאימא שתתלה
אותו על המקרר. היא הסתכלה בציור ופתאום הסתובבה והתחילה
לבכות. לא הבנתי מה עשיתי. אבא שלי הרים אותי על הידיים, נתן
לי נשיקה ושאל אותי מה שלומי ואיך היה לי בגן. אמרתי לו שאני
מאוד שמח, כי אני יודע שהם רוצים להגיד לי שהולך להיות לי אח
קטן. אבא לא ענה ורק לקח אותי למטבח והושיב אותי על הכיסא,
כשהוא מצד אחד ואימא מצד שני. לא הבנתי למה שניהם כל כך
רציניים ועצובים. אבא אמר לי שהכי חשוב שאני יזכור שלא משנה מה
יהיה, הם תמיד יאהבו אותי יותר מהכול. אימא לא הפסיקה לבכות.
אחר כך הם התחילו לדבר במילים שלא כל כך הבנתי, אבל כבר לא
הייתי שמח ורק הסתכלתי על הרגליים שלי מתנדנדות מהכיסא. פתאום
נזכרתי בגיא והלגו חללית החדש שלו והתחלתי לדמיין איך אנחנו
בונים את החללית האדומה עם הרובים של הלייזר ושמים בה את כל
החיילים ואחר כך יורים על היצורים הרעים שמנסים להיכנס לחללית.
כבר לא היה אכפת לי מאח חדש ומהציור שרציתי לתלות על המקרר,
רציתי רק ללכת משם.
אבא שאל אותי אם אני בסדר והבנתי את מה שהוא סיפר לי. הסתכלתי
עליו ועשיתי לו כן עם הראש, אפילו שלא כל כך הקשבתי לו. הבנתי
כבר שלא יהיה לי אח חדש. אחר כך הוא ביקש ממני ללכת לשחק בחדר
כי הוא צריך לדבר עם אימא לבד.

עכשיו אני יושב בחדר מול המחברת והטושים של סבתא. לא בא לי
לצייר שום דבר. אני שומע את אימא ואבא מדברים בקול שקט. אני
חושב שאני יכנס לאוהל של האינדיאני ואחכה שיקראו לי לארוחת
ערב. מעניין אם גיא התחיל לבנות את החללית בלעדי.