ביום בהיר אחד יכולנו לדמיין,
את מה שהתכוון אליו לנון
בתחילת העשור הקודם,
חשבנו שהגענו לגלגול אחר

בגלגול האחר היינו באי גדול ומיוחד
שפתח אפשרויות לתיקון המעוות,
הוא איפשר טיפוח יחסים עם הזולת,
ניתן היה להוכיח שלנון צדק

בגלגול האחר חייכנו אל עצמנו ואל השכנים ממולנו,
קיבלנו את פני השמש העולה,
יצאנו במחולות של חיוכים ושמחה

בגלגול האחר נגענו באור
שהיה בקו האופק הרחוק,
זה התאפשר באותו אי,
אליו לנון התכוון בשירו-
בתחילת העשור

הגלגול האחר התגלגל במרוצה
הוא תפס תאוצה לקולות שמחה וצהלה,
אך לפתע פתאום הוא נעלם כלא היה,
שקע במערב עם השמש שהייתה

אז ביום בהיר אחד-
הפסקנו לדמיין - התפכחנו מהאשליה,
אנחנו לא בגלגול אחר.