באמצע הקיץ הוא נולד, ביום הכי יפה בשנה
החיים היפים ביותר ניבאו לו,
כמי שנולד ביום בו הכלניות האדומות
מתעוררות לתחייה.

היום בו הציפורים מציצות לקראת הפריחה,
ומסמלות את בואו של האביב,
שבו תפארת הבריאה בשלל גווניה
מתגלה על ידי הטבע.

האביב לא  נמצא כל ימות השנה
מי שנולד באביב צריך לשרוד את החורף הקשה
ששוטף את העצב אך בעיתו לוקח את השמחה.

הוא לא שרד את החורף...

באמצע החורף הוא מת, ביום הכי קר בשנה
הגשם מטפטף כצלילי פעמוני המוות
שריקת הציפורים התחלפה
בצווחות העורבים,
אל מול הדממה הקרה.

זה היה הקיץ האחרון שלו איתכם,
הוא נפל ביום שהיה מבייש את הבריאה,
הפריחה התחלפה בשדה החרוך
ונשמע רק כאב התפילה:
"יתגדל ויתקדש שמיה רבא..."