אדם לחש רחש לערב
לשולי קו רקיע פרש כנפיו
לפט אהבתו
יצא את העמק
לראות את חסד נעוריו
בכוכב.

מתת ליל תמוז בלילה חופי
מים על אבנים צהובות
ואני ארפלה בקור גופי
רואה אדם בודד מול שולי קו רקיע
מחפש את כנפיו.

אהבתו בצד הדרך עייפה וכואבת בדד
בחיקה תינוק ללא רוח שתרם נולד
לידה עץ זית ודחליל לובש מדים
ושלט:
"כאן נולדים יתומים"

לא ימים כואבים
כי אם איי זוהר רחוקים ראה בכוכב
לא נעורים, רק את אימתו האיתנה של הזוהר
ראה אדם זר לנעוריו.

אדם לחש תפילה לערב
לשולי קו רקיע פרש ידיו
לפת מצבתו
יצא אל הנדר
לראות את מותו
בכוכב.