ראיתי תפוח ושלוש בננות בתוך הקערה
ומיד חשבתי לקחת אותן בתור דימויים להתחלה
לתאר באמצעותם את הרגשותיי
ברגעים כה נסערים בחיי.
התפוח האדום והנפוח
ישב לו שם בקצה
לא זז
לא מרפה
ובראשו עלה לפתע רעיון
בואו ננסה למנוע חסרון.
ניגש לבננה
שהייתה נראית כה אומללה
חברותיה הבננות חנקו אותה
כמו בגונגל רבו הן
אחד נגד השנייה
קיללו, פגעו והרסו נשמה
התפוח הרגזן מיד החליט:
"ממחר רק שלווה ואושר כאן אני משליט".
וכך היה מיום למחרת ברחבי הקערה
לשלוש הבננות והתפוח האדום
היה יום פשוט חלום
ללא ריבים
ללא בעיות
רק חשבו כיצד להנות
לא לומר כמה כל אחת לא פועלת כראוי
וכמה אחרות יותר טובות
רק לחיות, להנות
ואת הצדק להפסיק לנסות להראות.
ומאז
חיי שלוש הבננות והתפוח האדום
באמת היו כמו בחלום.
רק חבל...
שאת העבר אי אפשר למחוק. |