ברגעים האלו, שאתה הכי רוצה לברוח
שאתה הכי רוצה לשכוח
ושהכל לרגע יעצר
הכל לרגע יגמר
הרגעים האלו, אתה נתקע
אתה מרגיש שככה תשאר
עמוק בתוך באר, שם כלום לא משתפר
אתה מרגיש אחר
שונה, לכלום לא משתווה
והכל, וכולם דורכים עליך
ואתה משתטח לרצפה
ואז שוקע עם דמעה, ועוד דמעה
עד שאף אחד כבר לא רואה אותך
ואתה גם לא רוצה
אתה מסתיר את עצמך, ידיך הקרות מכסות את פניך
ובא לך כך להקיא, את כל הרע בפנים
להרגע, לשכוח
להשתחרר, לברוח
ברגעים האלו, שכבר כלום לא נראה שווה
שאתה ברע שקוע, תקוע
שאף אחד לא מבין, ואף אחד לא מקשיב
ואתה שוכב במיטה הריקה, ובוכה
המיטה הריקה, אף אחד לא רואה
ולא שומע, הדמעות שלך כל כך שקטות
כל כך תמימות
את זה אף אחד לא יודע
ברגעים האלו,
שאתה מלא געגועים
יושב חסר אונים
עם המחברת והעט
והרגש מתלבט אם להמשיך או לעצור
אם העצב יעבור
או שככה תשאר תמיד -
ברגעים האלו... |
