מור ועקנין / על הרחיים |
עלי בתוך מכתש
נטחן עד דוק באור הצהריים
בתוך שלולית דמו עכשיו הוא מתבוסס
ברסיסיו גוסס על הרחיים.
פטיש על הסדן
נותץ, נשבר, נכתש
כל משאלתו: לחדול מלהיות
אך החיים, בלעגם לרש
מחר מתכננים לו עוד ועוד...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|