|
ובאותות ובמופתים זה הדם
כמו שנאמר בצאת הליל
כמו בכל הימים
זה הדם זה האש ואלו הם התמרות
ציוני מעושן בארץ הבשן
במרגלות עול בנווה מדבר
ארץ יפה לי הרי את מקודשת לי
בזרוע נטויה נטעתי אותה למענך
חמישים מכות ארבעים מכות
והלב דורך עוד מדכדך
הסבתי את יקירי ליבי למענך
היללתי פיללתי קראתי בשמך
התנדבתי זבחתי וכי לעולם אספר
פי שירה ורגליי כבדות
ידיי פרושות לנשרי שמיים
לפנייך - הנני כאן
עירומה ארצי כביום היוולדך
מכלה את קיומי
אני היא, ולא אחר.
עשר מכות. שבעים. ואסתפק
גם, בשלושים. |
|
|
אני לא חוגג ימי
הולדת!
לא של עצמי בכל
אופן!
כי לדעתי יום
ההולדת שלך זה
יום הזיכרון שלך
בעודך בחיים!
זה מדכא לחגוג
את זה פעם
בשנה!
וגם קצת
יומרני!
יופי!
עברה עוד שנה!
לא חוכמה
גדולה!
לדעתי ימי הולדת
חייבים לחגוג
פעם בעשרים וחמש
שנה!
וגם זה יותר
מדיי!
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, שונא
תאריכים מיוחדים
חוגג יומולדת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.