אופיר לוי / ארצנו הקטנה |
מפוחדת ובוכה -
ממראה פניה במראה,
ארצנו הקטנה כועסת נורא על ילדיה
שבמראה פניה פוגעים,
היא רואה זאת במראה,
ארצנו הקטנה לא מאמינה כשבעיניה רואה-
עד כמה היא מפורזת,
עד כמה היא מעוותת,
ארצנו הקטנה ליועציה מהחוץ פונה,
בתקווה לשנות בבואתה,
אך אוי ארצי היקרה
בדרכייך את טועה,
כי תקווה חדשה -
רק בילדייך תלויה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|