במרכז הבמה פעור בור.
מתוכו תוכל לצפות בשלווה
בחוג העורבים המתקהל מעליך.
ועל אף שמוקיריך הם, דע
שגם בהם עוד מנקר הספק.
אל תרפה. עדיין לא.
עליהם להשתכנע שעורך
עודנו מתוח למשעי על השלד.
הנח לנציגיהם לגשת ולוודא
שבד התכריך מהודק ללא דופי,
שאין כל פתח מילוט בנמצא.
סוד ההיחלצות טמון לעולם
בהסחת הדעת.
ממילא האמצעים דלים.
רק כמה ברושים
מזדקרים מעלה כתפאורה.
כך, בעוד רגבי העפר מוטחים פנימה,
תחת מעטה מלמולי תפילה ונהי הספד,
נער מעליך את חייך.
הבקע, כאפרוח, את דוק קליפתם
וצא, נקי מכל משכון ושיעבוד,
בשעת אביב נצחי זו,
אל הרחוב המצהיב כעיתון.
(חג החירות, התשס"ז) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.