חורף, לילה, קר, זה הזמן לחרטות...
מה, עוד סיגריה? חייבת ללכת לישון, ולא מצליחה להירדם...
יום כיפור קרב - הזמן לבקש סליחה, אבל אני לא מאמינה בכלל...
ממי אני אתחיל? זה יהיה נרקיסיסטי מדי להתחיל מעצמי? טוב, מי
יידע?
סליחה מריה שאת כזו מפגרת, סליחה מריה שלא השתדלת יותר, סליחה
שזה מה שיצא ממך, סליחה, ובהצלחה בשנה הבאה...
סליחה אמא, ששיקרתי כשהייתי קטנה, סליחה אמא שאני משקרת כשאני
כבר גדולה...
סליחה לכל המורים והזקנים שרבתי אתם וייחלתי למותם.
סליחה לכל בעלי החנויות שמהן גנבתי.
סליחה סבא, שאני אפילו לא מתקשרת לשאול איך אתה מרגיש.
סליחה גלית שהשארתי לך משמרת מלוכלכת.
סליחה לכל האמנים שאני אוהבת, ועדיין מורידה שירים שלהם
מהקאזה.
סליחה ירון, שבסוף לא התקשרתי.
סליחה קיץ, כי אני אוהבת חורף יותר.
סלחי לי אורנה, פסיכולוגית לא מוכשרת שכמותך, סלחי לי על אותן
חמש פגישות שבהן שיקרתי לך בלי למצמץ, סליחה על זה שאני חושבת
שתהיי הרבה יותר מוצלחת בתור הוכחה לקיומם של חיים אחרים
ביקום.
סליחה לעם הערבי, על כך שדעתי לא תשתנה גם בעוד עשרים שנה, אלא
אם כן, באמת יהרגו את כולכם עד אז...
סליחה גלעד, שלא שמתי לב שאתה מסוגל.
סליחה גלעד, על שלא הייתי מסוגלת אני, לבוא להלוויה.
סליחה טימי, שהרמתי אותך, והחזקתי אותך עליי, למרות שבכלל לא
רצית.
סליחה אבא, על כך שתמשיך להתאכזב ממני, עוד ועוד בעתיד.
סליחה לכל אותם אנשים שאני עוד חייבת להם כסף.
סליחה לכל אותם אנשים שאין בכוונתי להחזיר להם כסף.
סליחה סיוון, על כך שלא אתן לך לעזוב אותי. אף-פעם.
ודבר אחרון -
סלח לי אלוהים, על זה שבשבילי אתה לא קיים, סלח לי על זה שאני
כועסת עליך, ואפילו לא יודעת למה -
וסלח לי על זה שבשנה הבאה, הרשימה שלי תהיה ארוכה יותר.